סדר בארנק: כמה כרטיסי אשראי צריך כדי לחיות?


ל-63% מהישראלים יש יותר מכרטיס אשראי אחד. שזה מתכון לבלגן, אם תשאלו אותנו. מישהו בכלל מכיר את הכרטיסים האלה? יודע כמה משלמים עליהם מדי חודש? הגיע הזמן להסתכל לכרטיסי האשראי בעיניים ולהבין כמה אמצעי התשלום הצנוע הזה באמת עולה לנו.


בארץ יש יותר מתשעה וחצי מיליון כרטיסי אשראי. תשעה וחצי מיליון!

כמה מכרטיסי האשראי האלה נמצאים בארנק שלכם? אם התשובה היא יותר מאחד, אתם לא לבד: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 63% מהישראלים והישראליות מחזיקים ביותר מכרטיס אשראי אחד. אבל אם לוקח לכם רגע להיזכר כמה כרטיסים בכלל יש לכם, יכול להיות שאתם נמנים על 2% האחוזים באוכלוסייה להם יש יותר מחמישה כרטיסים - אגב, ספוילר: אף אחד לא צריך יותר מחמישה כרטיסי אשראי. אף אחד. בעולם.


זו גם כנראה הסיבה ש-15% מכרטיסי האשראי בארץ אינם בשימוש. והם סתם, שוכבים בארנק.

מכירים ומכירות את הכרטיסים האלה? אם אתם כן ומקרוב, אז קחו בחשבון גם את הנתון הבא: דמי ניהול לכרטיס אשראי נעים בין 10-20 שקלים בחודש. שזה מאות שקלים בשנה, ולפי הערכות, הציבור בישראל משלם בין 200-300 אלף(!) שקלים מדי שנה על דמי ניהול של כרטיס האשראי - כבר סיבה טובה להרים טלפון לחברת האשראי ולבטל לפחות חלק מהכרטיסים, לא?


למה זה כל כך מסובך

לפי נתוני חברת כאל, ב-2020 הסתכמו הקניות של הישראלים בכרטיסי אשראי בכ-346 מיליארד שקל והמספר הזה עולה. בכל שנה, נהיה קצת יותר טרחה להסתובב עם מזומן וקצת יותר סבבה לגהץ. הבעיה היא כשנגהץ סביר שלא נזכור לשים לב לכסף שעוד לא ירד מהחשבון אבל כבר התחייבנו לתת, וזו עוד לא הבעיה הגדולה שלנו - הבעיה הגדולה באמת היא החלוקה לתשלומים, או עסקאות קרדיט. כי החלוקה לתשלומים ממש מקצינה את הבלבול: ברור לנו שיש עוד 2000₪ שקל שירדו מהחודש הבא ומזה שאחריו, אבל כשנסתכל בעו"ש המספר הזה לא יושב לנו בראש.


יש סיבה טובה שקשה לנו מאוד לתכנן ככה קדימה כלכלית, ולקבל תמונת מצב טובה של הכסף שלנו. כשאנחנו נשלם בתשלומים, אנחנו בעצם ניקח הלוואה מחברת האשראי. וזאת הלוואה בתנאים לא כל כך טובים. הרבה פעמים, רק כשנגיע לקופה בחנות הבגדים או לרכישת כרטיסי הטיסה לחופשה נזכר שבעצם, שצריך לחלק את הרכישה, ואז אנחנו לא באמת במעמד לקבל החלטה שקולה ולהבין איך אפשר לעשות רכישה יעילה יותר.


בואו נעשה סדר בארנק


דבר ראשון, שימו לב

לריבית שחברת האשראי גובה על התשלומים שלנו קוראים ריבית קרדיט. המקסימום החוקי לריבית הזו הוא 15%, אך יש חברות אשראי שגובות הרבה פחות - עד 6%. לשם השוואה, הריבית הממוצעת להלוואות בבנקים בישראל היא בין 4.26% - אז מה עושים? קודם כל, מתכננים מראש. אם אתם יש לכם הוצאה גדולה מתוכננת - כמו טיסה או ריהוט, או כל רכישה כבדה אחרת - חשבו מראש האם תצליחו לשלם אותה, או שעדיף לקחת הלוואה קטנה. ברוב המקרים, הלוואה תצא משתלמת יותר מרכישה בתשלומים.


דבר שני, תחקיר

בררו כמה תשלמו על כל כרטיס, ומה ריבית הקרדיט שכל כרטיס מציע לכם. בין שני כרטיסים תמימים ששוכבים לכם בארנק יכול להיות הפרש של פי שניים בריבית הקרדיט. פי שניים! כך שאם אחד ממש לא כדאי לחלק לתשלומים, ועם השני אפשר - למרות שכאמור, מומלץ שלא. אחרי המחקר, כדאי להתקשר לחברת האשראי או לבנק ולבדוק אם אפשר לשפר את התנאים שאתם מקבלים. כן, תתמקחו - זאת גם אחלה דרך להוציא סתם עצבים.


דבר שלישי, אל תעשו את זה לבד

לשמחתנו, בשנים האחרונות נכנסו לשוק חברות טכנולוגיות כמו riseup, שעוזרות לעשות סדר בבלאגן הפיננסי. riseup אוסף את המידע הפיננסי שלנו ויוצר מעקב חודשי אחר כל ההכנסות וההוצאות. מעדכן אותנו דרך ה-Whatsapp ומאפשר לנו להתייעץ עם מומחים לפני כל החלטה כלכלית. ככה שלנו נשאר רק לעקוב אחרי מספר אחד שאיתו אפשר לתכנן קדימה. עכשיו שהכל מסודר לנו אוטומטית ובמקום אחד, כאב הראש במרדף אחרי אתרי הבנקים, חברות האשראי ודוחות האקסל המתישים, הופך לתמונת מצב ברורה של הכסף שלנו.


ולבסוף, נסו להיזכר

מה הסיבה שיש לכם יותר מכרטיס אשראי אחד? מה הייתה ההטבה שקיבלתם? מה תיכננתם לעשות בכרטיס הנוסף הזה? האם יש לכם כרטיס אחד להוצאות אישיות, ועוד כרטיס של הוצאות הבית? אם כן, שקלו להעביר כרטיס אחד לדביט. דביט מאפשר לנו לחמוק מרוב הבעיות של כרטיסי האשראי. הכסף שמגהצים יורד במיידי, אי אפשר לחלק לתשלומים כך שהפיתוי נעלם, ובדרך כלל, עמלת הכרטיס עליו נמוכה בהרבה, או שבכלל אין אותה.


יש לכם שאלות? תרצו להתייעץ?

מוזמנות ומוזמנים להצטרף אלינו












פוסטים אחרונים

הצג הכול