המציאות החדשה בעקבות מלחמת “חרבות ברזל” גורמת לאי ודאות כמעט בכל תחומי החיים, גם בתחום הכלכלי. הרבה מאוד אנשים פוטרו או הוצאו לחל”ת בתקופה האחרונה וההכנסה של הרבה עצמאיים ובעלי עסקים נפגעה. כמובן שההוצאות של כולנו עלולות לעלות בתקופה כזאת ואפילו אם הכל פחות או יותר יציב, בהרבה מאוד בתים האחריות לטיפול השוטף במצב הכלכלי נשארה כולה על הכתפיים של בן או בת הזוג שבבית כשהשני במילואים. באופן טבעי, המצב החדש הזה עלול להלחיץ אותנו, אבל חשוב לזכור – יש גם פתרונות. כל מה שצריך זה להכין תכנית שתתאים לנו.
1. הצעד הראשון בתכנית הוא להחליף את חוסר הוודאות בתחושת שליטה.
תמיד כדאי להתחיל מיצירת תמונת מצב עדכנית להכנסות, להוצאות, ולצרכים שלנו. במידה וחלה ירידה בהכנסות בעקבות המצב, נוכל לבחון איזה מההוצאות המשתנות של החודש הקודם לא אמורות להתרחש גם בחודש הקרוב, למשל המזגן שכבר תוקן. בהמשך, אפשר לעבור על ההוצאות הקבועות והצפויות, אלה שבטוח יקרו כמו דלק או חדר הכושר ולבדוק איזה מהן ניתן להפחית, לבטל זמנית או להקפיא.
השאיפה, כמובן, היא להכניס יותר משאנחנו מוציאים, או במילים אחרות – לשמור על “תזרים” חיובי. אבל גם אם בתקופה הנוכחית זה קשה מדי ונאלץ להתמודד החודש עם הוצאות שגדולות מההכנסות, כלומר עם תזרים שלילי, או אפילו עם מינוס בבנק, אין צורך להילחץ. הרבה אנשים נמצאים במצב דומה כרגע וזה בסדר.
2. בימים הבאים מומלץ לעקוב אחרי היעדים שהצבנו לעצמנו.
אפשר לעשות את זה בחשבון הבנק או בעזרת רייזאפ, פלטפורמה דיגיטלית שמעניקה תמונת מצב מעודכנת של הכסף שלנו בכל רגע נתון ומאפשרת להבין אותה בקלות. עם רייזאפ, קל יותר לדעת מתי אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא כסף וכמה, ומתי עדיף להמתין מעט כדי לשמור על תזרים חיובי. כל ההוצאות וההכנסות שלנו יופיעו במקום אחד ובצורה מסודרת, מחולקות לפי קטגוריות שנוח להתרגל אליהן. כך, הרבה יותר קל לקבל החלטות פיננסיות חכמות יותר בביטחון.
3. כלי מומלץ נוסף כדי לצלוח את התקופה הזאת הוא כרית ביטחון.
ההגדרה ה”לא רשמית” של כרית ביטחון היא סכום כסף נזיל וזמין שיכול לכסות את ההוצאות של בין 3-6 חודשי מחיה למקרה של יום סגריר. ביקשנו מתומר ורון, ראש תחום פיננסיים ברייזאפ, להסביר בצורה הכי פשוטה מה כרית ביטחון צריכה לכלול ואיך כדאי להתייחס אליה: “כרית ביטחון צריכה לספק מענה מיידי לליבה של רמת החיים כמו שכירות או משכנתא, גנים לילדים וקניות בסופר. היא לא צריכה להביא בחשבון את הבירה עם חברים או הזמנות באמזון. המטרה היא להתמקד בשמירה על שגרת החיים ברמה בסיסית.”
אז כדי להבין האם יש לנו כרית ביטחון וכמה כסף יש בה, נתחיל בלבדוק כמה כסף יש לנו בעו”ש ולאחר מכן כמה כסף יש לנו בחסכונות ופיקדונות, בהתאם להבהרה של תומר מרייזאפ: “חשוב לוודא שהחסכונות שאנחנו בונים עליהם נמצאים במסלול נזיל ויציב, כדי שבמידת הצורך באמת נוכל להשתמש בהם”.
4. זמן לעצור ולחשוב – האם זהו הזמן הנכון להשתמש בכרית הביטחון?
יש כרית ביטחון? מעולה, עכשיו צריך להחליט האם זה הזמן הנכון להשתמש בה. לא בטוח שחייבים, לפעמים עצם הידיעה שהיא קיימת מציירת ביטחון ותחושת שליטה, אפילו בלי לגעת בה. אבל גם אם החלטת שכן, אפשר לעשות את זה בראש שקט. גם תומר מעוניין להרגיע: “המטרה של כרית הביטחון היא שיהיה לנו כסף נזיל וזמין למצבי חירום. אז כל עוד לא התפתנו לנצל אותה למותרות, כשבאמת נצטרך להשתמש בכרית הביטחון, כנראה נרגיש זאת. במצב כזה, לגמרי אפשר להרגיש עם זה בנוח. זה אפילו הדבר הנכון לעשות”.
5. גם אם אין לנו כרית ביטחון, או שהיא לא מספיקה עבורנו, יש עוד מגוון דרכי התמודדות.
לאור המצב אפשר לבקש מהבנק דחיית תשלומי הלוואות ומשכנתא לשלושה חודשים. חשוב לזכור שדחיה כזו עלולה לייקר בסכום מסוים את ההחזר החודשי בהמשך, אבל אם נוצר לנו תזרים שלילי ואין לנו כרית ביטחון מספקת, זאת בהחלט הצעה שניתן לבדוק. במקביל, למי שיש קרן השתלמות כדאי לדעת שאפשר לקחת הלוואה כנגד הקרן, שבדרך כלל ניתנת בתנאים טובים ועם ריבית נמוכה יותר מהלוואה רגילה.
6. קהילה היא כוח.
במרחב קהילתי אפשר לשתף, להתייעץ ואף לתרום מהניסיון האישי שלנו לאחרים. בקהילת “להיות על זה ביחד עם רייזאפ”, המונה למעלה מ-70,000 חברות וחברים, עולים רעיונות והשראות לדרכים להתמודד עם המצב הנוכחי ולייצר חוסן כלכלי.
לסיום, טוב לזכור שהמציאות עשויה להשתנות בכל רגע. ייתכן מאוד שההכנסות וההוצאות שלנו ישתנו שוב, ייתכן שהמדינה תעניק הטבות נוספות וייתכן שגם נרגיש שהצרכים שלנו לחודשים הקרובים משתנים. לכן, מומלץ להפוך את המעקב הצמוד שלנו אחרי התזרים להרגל יום-יומי, לבחון כיצד השתנו ההוצאות וההכנסות שלנו ולעדכן את יעדי התכנית שלנו בהתאם.
