האמת האמת, כסף זה לא כיף.
זאת אומרת זה כיף כשיש כסף, אבל לא כיף להתעסק עם כסף (אלא אם כבר יש לכם riseup). זו הסיבה שאנחנו נמנעים מהרבה סידורים שקשורים לכסף שלנו, שנראה לנו שהשקעות זה לא בשבילנו, ושפירוט האשראי מגיע לפח הרבה פעמים לפני שנקרא אותו בכלל
אבל יש נושא אחד שקשור לכסף שלנו שאי אפשר להתחמק ממנו: הבנק שלנו. אי אפשר לשמור את הכסף מתחת לבלטות. כלומר, אפשר, אבל זה דורש הרבה מאוד הקרבות אחרות.
כי כדי לחיות באופן פחות או יותר נורמטיבי צריך מערכת יחסים טובה עם הבנק שלנו. אבל מה לעשות שהיחסים ביננו לבינו אינם שוויוניים: אנחנו חושבים שהוא שומר לו על הכסף, אבל הוא רואה בנו מקור הכנסה. אנחנו מנסים להתייצב כלכלית, והוא גובה מאיתנו עמלות אסטרונומיות על המינוס. לפי בדיקה של ynet מ-2018, הלקוח הממוצע משלם לבנק 840 שקלים לשנה. וכלל שנהיה מבוגרים יותר נשלם יותר – כמה יותר? עד פי 4! יותר!
ואיכשהו, למרות כל זה, אנחנו עדיין מרגישים שקצת לא נעים לנו מהבנק.
אולי אנחנו מכירים אישית את הפקיד או הפקידה, ולא כל כך רוצים להתמקח איתם אחרי כל השנים האלו. בסקר שערכנו בתוך קהילת הפייסבוק ״על זה ביחד״ של riseup, ענו 222 משתתפים ומשתתפות שכבר החליטו להיות על זה כלכלית – יצא ש-170 עדיין לא הגיעו להתמודד עם העלויות של הבנק או שהם מטפלים בזה רק פעם בשנה.
בואו נהיה על זה ביחד, לרגע, בסדר?
כמה אתם משלמים לבנק שלכם? כדי לברר את זה, תצטרכו להיכנס לאתר הבנק ולבדוק את תעודת הזהות הבנקאית שלכם. החל משנת 2017 זה המסמך שכל בנק בישראל חייב להוציא לפי חוק לכל לקוח. כן, זה לא נעים להסתכל למספרים בפרצוף, אבל חייבים להישיר מבט וללכת לבדוק רגע.
בדקתם? כן…יכול להיות שהמבט הזה בלבל אתכם. בצדק. תעודת הזהות הבנקאית כתובה באופן מבלבל במיוחד. אולי כי לא משתלם לבנק שנבין בדיוק כמה הוא עולה לנו – אבל אל דאגה. אתם צריכים לבדוק בשני מקומות:
עלויות האשראי
הן מפורטות בחלק השלישי של תעודת הזהות. שם כתוב למשל, כמה עולה כרטיס האשראי.קבלו מבזק חדשות: הכרטיס לא אמור לעלות לנו כסף, אפשר לדרוש לבטל את העמלה הזאת.
דבר נוסף שמפורט שם הוא כמה אנחנו משלמים על המינוס. כן, המינוס. מינוס זאת בסך הכל הלוואה לא מתוכננת שאנחנו לוקחים מהבנק, ולכן הבנק לוקח עליה עמלות גבוהות מאוד. הריבית הממוצעת בשנה שעברה הייתה 6.7%, אבל ישנם מקרים רבים של הלוואות גבוהות יותר – שיכולות להגיע גם ל-11 ואף ל-13 אחוזים (כמעט פי שניים מהממוצע!) – אם התעצבנתם מעלויות האשראי, קחו את האדרנלין הזה ועברו איתו ביחד לפירוט התשלומים לבנק, שמופיע בחלק הרביעי של תעודת הזהות.
עלויות העו״ש
כמה עמלות עו”ש אתם משלמים? כמה עולה כל פעולה?
כמה הגיוני לשלם לבנק? אפס. או לפחות, כמה שפחות. יש בנקים שבהם לא משלמים כלל עמלות עו”ש בתנאים מסוימים, למשל בנק אגוד, מזרחי-טפחות, הבינלאומי, בנק יהב או הבנק הדיגיטלי של לאומי, פפר. המשמעות היא שגם אם אתם לא באחד הבנקים האלה, ולא מעוניינים לעבור, אתם יכולים לדרוש מהבנק להשוות את התנאים שלכם. כן, ממש כמו שהייתם עושים בכל התמקחות אחרת, למשל, עם חברת הכבלים או האינטרנט. יצרנו ברייזאפ טבלה של כל הבנקים, שממש קל לקרוא ולהבין ממה כמה אתם יכולים לשלם.
לטבלת העמלות המלאה לחצו כאן
אם לא הצלחתם לבטל לחלוטין את עמלות העו”ש, בדקו את האפשרות לעבור למסלול מוזל. יש בישראל מסלולי עמלות בפיקוח והמחירים שלהם די משתלמים. מסלול אחד נותן לנו את האפשרות לעשר פעולות ישירות (דרך האינטרנט) ופעולת פקיד אחת בחודש בעשרה שקלים בלבד. יש מסלול מורחב יותר למי שעושים יותר פעולות, וגם הוא משתלם. אבל לפי נתוני בנק ישראל מלפני שנתיים, כרבע מסך החשבונות בישראל לא היו באחד המסלולים האלו – מה שאומר שהם בוודאות שילמו יותר מדי על עמלות. זה כמו לשלם חשבון סלולרי של 400 שקל בשנת 2021 – מוגזם להפליא וללא שום צורך.
עוד מקום אחד שבו הבנק מגלח מאיתנו עמלות ואנחנו לא באמת מרגישים זה.. העברות בביט. כן, כל פעם שאתם מתנדבים לאסוף כסף מתנה לגננת או למסיבת רווקות, אנחנו משלמים עמלה על כל העברה והעברה שנכנסת לנו לחשבון. זמן טוב לבדוק האם אתם חייבים להמשיך להיות הגוף המפיק של כל המתנות, ואם כן – אולי לשקול מעבר לאפליקציית תשלומים אחרת, כמו פיי בוקס, או אפילו לאסוף במזומן, רחמנא ליצלן.
כי זה הכסף שלך
השורה התחתונה היא שגם מול הבנק, כמו כל מקום אחר, אנחנו חייבים להישאר ערניים ולברר מה הכסף שלנו עושה – ובעיקר, לדאוג שנשאר לנו ממנו בכיס כמה שיותר. כן, גם כשנדמה לנו שהוא סתם נח לו בבנק. הדרך הנוחה והחכמה ביותר לעקוב אחרי המסע המופלא של הכסף שלנו היא להצטרף ל-riseup שמסדר לנו, בצורה אוטומטית את כל המידע הפיננסי וככה נוכל לראות במקום אחד כמה כסף נכנס לנו אבל גם לדעת בדיוק לאן הולך. ככה אפשר להתחיל להיות על זה כלכלית, ולהחזיר את הכוח לידיים שלנו.
