• riseup Israel


אחד המיזמים המפתיעים ביותר שתעשיית ההייטק באנגליה הנפיקה ב־2010, גייס 5 מיליון ליש"ט לטובת הקמת חברה שעיסוקה הענקת טיפולים לאסירים משוחררים – משירותי גמילה מסמים ועד ייעוץ רפואי ותעסוקתי.



גם עד אז היו כמובן עמותות וארגונים שעסקו באוכלוסיות מוחלשות, אך הבשורה של החברה הזו הייתה יעדי הרווח המוגדרים שהציבו המשקיעים. הראשון היה רווח כלכלי, קרי ציפייה לתשואה וכסף, כמו בכל חברה שהם מעורבים בה. היעד השני, החשוב לא פחות מבחינת המשקיעים, היה חברתי: צמצום ההרשעות החוזרות בקרב האסירים שהגיעו לטיפול. לאנשי החברה אף הובהר שכישלון במשימה הזו יוביל לסגירתה, גם אם הניבה תשואה כלכלית חיובית.

המהלך הזה, שיזם היהודי הבריטי (סר) רונלד כהן, נחשב אחד מאבני הדרך במה שמכונה "מיזמי האימפקט": השקעות שנועדו לייצר תמורות חברתיות לצד הצלחה כלכלית. אחרי עשור שבמהלכו זרמו לתחום האימפקט כ־300 מיליארד דולר, נדמה שאפיק ההשקעה הזה הפך לשחקן לגיטימי במגרש ההון סיכון וההייטק בעולם. כהן עצמו הפך לדמות המזוהה ביותר עם תופעת האימפקט. לצד פעילות עסקית כמנהל קרן אייפקס, המוכרת לציבור הישראלי בעיקר בגלל רכישת השליטה בבזק ובתנובה בעבר, הוא עסק במשך השנים בהשקעות בתחומים חברתיים רבים בעולם ובישראל, ומאז פרישתו מניהול הקרן הוא משמש גם מנטור מרכזי בתחום.


אחת ההשקעות החשובות של כהן בשנים האחרונות היא בחברת riseup, שבתו תמרה הראל־כהן היא הסמנכ"לית שלה ואחת ארבעת המייסדים שלה לצד היזם החברתי חנן רובין המוכר לציבור בעיקר מתנועת התעוררות, יפתח בר ויובל סמט שעוד נגיע אליו בפסקאות הבאות. חברת ההזנק הישראלית הציבה לעצמה יעד חברתי שאפתני: תיווך המציאות הפיננסית והדיגיטלית לציבור הרחב ושינוי תודעתו הכלכלית, כדי להביא לצמצום פערים חברתיים־כלכליים בארץ. לא משימה קלה במדינה שאחד מתחביבי אזרחיה הוא המינוס בבנק.

מימין : יובל סמט מנכ״ל riseup, הרב בני לאו ומייקל אייזנברג, אחד המשקיעים ב- riseup


"אני לא מגדיר את עצמי כיזם אימפקט", אומר מנכ"ל החברה יובל סמט בשיחת זום. בחלונית השנייה מופיע מייקל אייזנברג, אחד המשקיעים המרכזיים בחברה לצד כהן ואיש העסקים ג'ף שוורץ. "אם אנחנו מדברים על עולם שבו חברות יימדדו גם לפי השפעתן על העולם, לא צריך להכניס את זה לקטגוריה. צריך לדבר על חברות חדות ואפילו תוקפניות במישור העסקי, שמשרתות משימה ערכית ומהות עמוקה. ברגע שאתה משייך את הדברים לתוך קטגוריה, אנחנו עלולים להחמיץ את האמירה".

ציניות או חשדנות זה משהו שאפשר בכלל להימנע ממנו כלפי העולם הפיננסי, ועוד כשהוא חובר להייטק?

"סר רונלד כהן למשל הוא אולי המוח הקפיטליסטי המבריק ביותר שנתקלתי בו, אבל הוא מדבר על העברת העולם מקפיטליזם חזירי לקפיטליזם חומל, שאין בו רק אופטימיזציה לטובת תאגידים אלא גם הרבה ענווה ואמת לציבור. חברה תימדד על ידי הציבור גם ביחס לטוב שהיא הביאה לעולם".

אייזנברג מצטרף: "האינטרנט נמצא היום בכל מקום, עם חיישנים ועיניים. אנחנו בתקופה של שקיפות, והלקוחות רואים אותך בכל דקה. בנוסף, אנשים מחפשים ערכיות. שני הנתונים הללו מובילים לטענה הבסיסית שלי, שערכים מביאים בסופו של דבר גם ערך כלכלי. אני משקיע כדי להניב תשואה למשקיעים, ואני גם אוהב לשחות נגד הזרם. כולם יהיו ציניים ואנחנו ננצח".

החברות הכי גדולות היום, כמו גוגל ופייסבוק, פועלות דרך תמרון ומשחקי תודעה.

סמט: "נכון, אבל אני לא מדבר על החברות האלו. אני מדבר וחי דור חדש של חברות שמתחייב לשפר חיים של אנשים כחלק ממשימה שמוגדרת בתוך היעדים היומיומיים של החברה. אני לא מאמין בשורה תחתונה כפולה – יש שורה אחת, והיא הכסף, אבל המודל מחויב לשוויון חברתי בדרך".

אייזנברג: "כל חברה שהמודל העסקי שלה הוא פרסום תידרדר למכנה המשותף הנמוך ביותר, וזאת בעיה גדולה. אם המודל העסקי של גוגל סובב פרסום, אפשר להגיד שלום לערכים שהם דגלו בהם. אותו הדבר לגבי פייסבוק. אבל קח חברה כמו אמזון. אני לא תמים, אבל המודל העסקי שלה מוריד את יוקר המחיה בעולם. כתבתי פעם מאמר שלפיו אימא יהודייה טובה לא שולחת את הילדים המבריקים שלה לעבוד בפרסום, זה מוביל למכנה משותף נמוך ורע".

עמק הסיליקון מידרדר

לאורך השיחה משדרים אייזנברג וסמט על אותם תדרים. שניהם נמצאים באותה הסירה של riseup, אבל החיבור מסקרן יותר כשבוחנים את מקורותיהם. אייזנברג (49), שותף־מנהל בקרן ההון סיכון "אלף" (Aleph), נולד במנהטן למשפחה אורתודוקסית. הוא למד בישיבת הר עציון ולאחר מכן בישיבה יוניברסיטי. הוא נמצא בעולם ההשקעות מעל שני עשורים, אך גם מפרסם ספרים שעוסקים בהגות יהודית בעולם הכלכלי.

סמט (38) גדל בפתח־תקווה, בן לדור שני לשואה. בבית לא היו אמצעים כלכליים, הוא אומר, אבל הוא קיבל בו "הכול", שכן הוריו השקיעו בחינוך ונתנו לילדיהם "שפע תודעתי". הם העדיפו למשל לקנות לו ולשני אחיו מחשב על חשבון דברים אחרים בבית. ההשקעה הניבה פירות, ושלושת האחים יושבים עמוק בעולמות הטכנולוגיים בישראל. סמט כבר אחרי אקזיט ראשון.

עד כמה הישראליוּת, או היהדות, היא גורם בבחירה חברתית בעולמות עסקיים?

אייזנברג: "עמק הסיליקון מידרדר בחלקו לאזורים פחות טובים בעולם הטכנולוגי, אבל אני מזהה מגמה ברורה ומובהקת של יזמים צעירים כמו יובל שממנפים טכנולוגיה לערכיות. לדעתי זה קורה באופן חד־משמעי כתוצאה מכך שהאנשים האלו מגיעים ממקום ערכי, יהודי וציוני. כשאתה מגיע משם המניעים שלך אחרים, ואתה מספק טוב לעולם.

"את יובל פגשתי לראשונה כשחזר משוודיה אחרי האקזיט. הדבר הראשון שאמר לי זה שהוא הולך לפתור את בעיית העוני בישראל באמצעות טכנולוגיה. עשרים שנה אני מסתובב בביזנס הזה ונוסע הלוך חזור לעמק הסיליקון, נראה לך ששמעתי דברים כאלו ממישהו שם?"

סמט: "ברגע שאתה נמצא בסביבה שיש בה ערכים – גם יהודיים, ואני אומר את זה כחילוני תל־אביבי שלא גדל בעולם הזה – אתה מרגיש שמתל־אביב יכולה לצאת תורה שפותרת בעיות גלובליות".

למה שהחברות הגדולות או הבנקים יאמצו את הערכים שאתם דוגלים בהם? לא תמים לצפות שהם יוותרו על הרווח?

סמט: "צברתי ניסיון בנקאי ב'קלרנה', החברה הקודמת שלי. עבדתי הרבה על אשראי צרכני. חברות פיננסים יכולות להחליט כמה ריבית הן גובות גם כהחלטה ערכית, ולא כאיזה מספר שחקוק בסלע. החברות האלו יכולות להחליט שהן עוזרות לאנשים לחסוך כסף.

"אני חושב שהחברות, ובמיוחד המערכת הפיננסית, בנויות כך שיש בהן אנשים מעולים שפשוט מוטים להחלטות לא טובות כי ככה המערכת בנויה. שינוי מגמה יקרה אם הקהל שיעמוד מולן ידע לקבל החלטות טובות. כשאתה נתקל במאות מסרים שיווקיים ביום, קשה לך לבצע את התעדוף הנכון. ברירות המחדל שלנו כציבור הן גם החסם הכי גדול שלנו.

"כאן אנחנו נכנסים עם הידע שלנו, במטרה לגרום לציבור הישראלי לשנות התנהגות כך שברירות המחדל יהיו לטובתו ולא נגדו. ליצור תנועה גדולה שבעצם משנה את הביקוש הצרכני לטובת חיסכון, וכך להביא את החברות לקבל החלטות ערכיות. וזה יקרה".

אייזנברג: "מתייחסים ליצר הרע כאל חטא, אבל אני אומר שיצר הרע הוא להישען על ברירות המחדל שלנו. אחרי המעשים נמשכים הלבבות – עושים התנהגויות כדי לנתב התנהגות. אנשים מקבלים החלטות מתוך לחץ. כמו בהלכה, גם בחיים צריך להציב גדרות שעוזרים לך לא להגיע למקומות הבעייתים.

"המטרה שלנו ב־riseup היא לייצר קהילה תומכת. זה קורה בהרבה תעשיות, וזה יקרה גם בפיננסים. אין סיבה שלא. תמיד צריך לזכור שלא כולם קיבלו את אותן ההזדמנויות. אם בנק ישראל דואג ליציבות הבנקים, התפקיד שלנו הוא לדאוג ליציבות משקי הבית".

עם יד על הלב, הקורונה טרפה לכם את הקלפים או להפך?

סמט: "הקורונה החזירה לקדמת הבמה את הקהילתיות, העזרה ההדדית וכמובן את ההסתכלות פנימה אל משק הבית שלנו, שאצל אנשים רבים נמצא עכשיו בהתמודדות רצינית. החזרה הזאת לקהילתיות היא בדיוק מה שצריך כדי לבנות מסוגלות עצמית לשינוי, גם בתחום הפיננסי".

אייזנברג: "לדעתי הקורונה רק חיזקה את הייחודיות הישראלית של ערבות הדדית. גדלתי בארה"ב ולא ראיתי דבר כזה".


מתוך כתבה שהתפרסמה במקור ראשון




תעקבו אחרינו

  • Twitter
  • Facebook - White Circle
  • Instagram
  • LinkedIn - White Circle

לקוחות

על החברה

riseup_white_logo.png