הרבה סיפורים בחיים שלי מתחילים בשוק פתח תקווה. כבר הספקתי להסתובב במסדרונות של גופי פינטק בינלאומיים ודיברתי כלכלה עם אינספור אנשים מעונבים, אבל עוד לא מצאתי המחשה טובה יותר ל״כוחות השוק״, מאשר סיבוב אחד עם אבא שלי בין מיטב פירות וירקות העונה.
בשוק פתח תקווה כל הסוחרים הכוכבים שמרו על המקום שלהם במהלך השנים. יוסי עם העגבניות אליפות. דודו עם הקשיו השווה שהוא קולה בעצמו. הדוכן של מוחמד עם הנקטרינות הכי טובות שראיתם. הם עדיין שם אבל כדי להישאר רלוונטים הם לא נשארו במקום. אחד התחיל לקבל הזמנות בווצאפ. השני התחיל למכור דברים מוזרים, כמו בטטה לבנה וקייל וגזרים צבעוניים. והשלישי התרחב לבסטה ליד.
אתם מבינים, בשוק של אבא מתקיים השילוש הקדוש: שקיפות מחירים, מעבר קל בין ספקים ולקוחות שיודעים בדיוק מה לדרוש. כששלושת אלה נפגשים בשוק אחד – נוצרת תחרות. לקוחות נהנים מסחורה איכותית ומחירים טובים, וגם הסוחרים המוצלחים מרוויחים. אלה שמציעים סחורה הוגנת שורדים שנים, הרבה אחרי כל האחרים. זה הניסיון העסקי של דודו ויוסי ומוחמד, ועם הצלחה בשוק פתח תקווה לא מתווכחים.
בחודשים האחרונים האדמה הפיננסית סביבנו רועדת,
האינפלציה דוהרת והמחירים עולים. כמו שקורה מדי פעם בכלכלה העולמית, המצב של כולנו שוב מתערער. ככה זה, מאז שהמציאו את הכלכלה המודרנית.
רק שהעולם השתנה. לאט וכמעט בלי ששמנו לב, חוקי המשחק של המערכת הפיננסית השתנו. הבנקאות הפתוחה ורפורמות בנקאיות נכנסו לתוקף ואיפשרו שקיפות מחירים שלא הייתה קיימת בעבר. פתאום אפשר לעבור בין בנקים בקליק. כן, בדיוק כמו שאפשר לעבור באסטות בשוק. ועכשיו, בגלל המשבר הכלכלי שמטריד את כולנו ובזכות התפתחות הטכנולוגיה והקהילתיות, הלקוחות מתחילים לדרוש מהמערכת הפיננסית את מה שהם בעבר חשבו שמותר לדרוש רק בשוק: סחורה הוגנת.
בשבוע שעבר הקהילה שלנו ברייזאפ בעבעה.
תוך כדי ניסיון להשוות בין הפיקדונות של הבנקים השונים, צצו פערים. ראינו שבעוד שההלוואות התייקרו אוטומטית יחד עם ריבית בנק ישראל, הריביות על הפיקדונות כמעט ולא השתנו לטובת הלקוחות. בסקרים שעשינו ראינו שגם המסלולים עם אחוזי הריבית הנדיבים שכיכבו בפרסומות, היו פשוט לא רלוונטים למרבית הציבור (מסתבר שרובנו פשוט לא מסוגלים לנעול סכום משמעותי לשנה שלמה). וגילינו גם שהלקוחות העשירים, אלו שיש להם יותר כוח מיקוח מול הבנק, קיבלו פי 2 יותר תשואה בפיקדונות מהלקוחות הרגילים, על אותם 1,000 ש״ח, כן?
שלא תבינו לא נכון, אין לי שום תלונה אל הבנקים או אל הבנקאים. יצא לי להכיר את חלקם הגדול, כולם אנשים מעולים עם אחריות לבעלי המניות: למקסם רווחים. כל דרישה כלפיהם שלא תכיר במציאות הזאת, לא תוביל לשום מקום.
אז החלטנו לבדוק האם אפשר ליצור מודל של ווין-ווין, נוסחה שתשאיר לכל המעורבים טעם של ניצחון, מודל שיציע הזדמנויות ייחודיות גם לבנקים וגם ללקוחות – ביחד. פתחנו קבוצת רכישה לפיקדונות, שמאגדת כח כלכלי של אלפי ישראליות וישראלים, וניסחנו עסקה דיי פשוטה: הזמנו את כל הבנקים להציע את ההצעה הכי טובה שלהם למסלול פיקדון הוגן, שאותה נעלה להצבעה בקהילה. הבנק הזוכה יזכה גם באלפי לקוחות חדשים, וגם בנכס ששום פרסומת לא יכולה לייצר: יחסי אמון עם הלקוחות החדשים והעמקת האמון עם כל האחרים.
אז שיגרנו את ההצעה לאוויר העולם והופתענו מכמה מהר היא צברה תאוצה. תוך ימים בודדים אלפי ישראלים וישראליות ביקשו להצטרף לקבוצת הרכישה, יחד עם 570 מיליון שקלים (!) שמחכים להכנס לפיקדון בבנק שירים את הכפפה. שמחנו לגלות גם שותפים אמיצים בתעשייה שמוכנים לנסות לייצר ניצחון הדדי עם הלקוחות, ואנחנו עדיין מחכים לקבל הצעות נוספות.
כמו בכל כך הרבה תעשיות אחרות שנבנו מחדש בשנים האחרונות, גם התעשייה הפיננסית עומדת לפני מהפכה.
הטכנולוגיה, הרגולציה והקהילתיות מאפשרים מודלים חדשים של ווין-ווין שלא היו אפשריים בעבר. מודלים שבליבם תקווה להצלחה משותפת של כל הצדדים.
אין דבר עוצמתי יותר ממודל שהופך הצלחה של צד אחד לאינטרס של הצד השני. הצרכנים מעריכים מוצרים כאלה, וחברות שיוצרות זהות אינטרסים עם הלקוחות שלהם מרוויחות אמון עמוק וערך ארוך טווח. אנחנו ברייזאפ זכינו להנות מההיתרונות של מודל כלכלי שמכריח אותנו להתמקד בדבר אחד: בצמיחה של הלקוחות שלנו. ראינו איך יחסי האמון שבנינו עם הלקוחות מאפשרים לנו לצמוח מהר, ולהרים פרוייקטים שלחברים בתעשייה הרגישו דמיוניים.
השינוי התפיסתי הזה כבר בלתי נמנע. האדמה רועדת והתנועה צוברת תאוצה. המוסדות הפיננסים שיצטרפו לווין-ווין יהיו הראשונים להרוויח מהעולם הפיננסי החדש.
אנחנו מזמינים את כולכם לקחת חלק איתנו בשינוי השיטה.
בעלים של בנק? בית השקעות? חברת ביטוח? תמהרו ותציעו הצעה כאן.
