ברייזאפ ראינו ש-70% מהלקוחות הצליחו לשנות את הסיפור שלהם ושיפרו את מצבם הפיננסי ואת איך שהחודש הסתיים עבורם.
התנהלות כלכלית נכונה זה בעצם סוג של אורח חיים. מהפכת איכות החיים נוגעת בהמון תחומים כמו השאיפה לתזונה נכונה יותר, אימון גופני, מיינדפולנס ונפש. כמובן שגם הרווחה הכלכלית שלנו היא חלק חשוב באיכות החיים שלנו.
אז איך עושים את זה?
אנחנו יודעים שתזרים יכול להישמע כמו מילה פיננסית אפורה שרלוונטית רק לבעלי עסקים אבל האמת היא שכל אחד ואחת מאיתנו כבר מנהל תזרים אישי וחייב להבין אותו. תזרים חודשי הוא חישוב של כמה כסף נכנס וכמה כסף יוצא מחשבון הבנק והאשראי בכל חודש.
כשאנחנו מסתכלים על תקופה של חודש – אפשר לחלק את המציאות לשלושה מצבים:
התנהלות כלכלית שמחייבת תיקון
זה מצב שנוצר כאשר בחודש מסוים יש לנו יותר הוצאות מהכנסות וזה אומר שאנחנו עלולים להיכנס למינוס. קודם כל, זה לא חייב להיות סוף העולם ואפשר לתקן את זה כי אם באמת נהיה על זה – נוכל לשנות את התמונה. חשוב להבין שמינוס זו הלוואה לכל דבר והיא עולה לנו הרבה כסף, לרוב הבנקים יגבו ריבית דו ספרתית ולכן אנחנו צריכים לפעול. בשביל לתקן את המצב הזה אנחנו צריכים לקבל תמונה ברורה של התקציב שלנו לפי קטגוריות: הוצאות קבועות והוצאות משתנות, אנחנו צריכים להבין בדיוק לאן הולך הכסף וכמה אנחנו חורגים.
לאחר שקיבלנו תמונה מדויקת של ההוצאות וההכנסות שלנו, נוכל לבצע החלטות כלכליות חכמות יותר. ההמלצה שלנו היא להתחיל בצעדים קטנים כדי לשפר את התזרים החודשי – לבחור כל חודש קטגוריה אחרת ולנסות לשפר אותה כמו לדוגמא ההוצאות החודשיות שלנו בסופר.
אספנו עבורכם כמה מדריכים ממרכז המידע של רייזאפ שיאפשרו לכם לצמצם בהוצאות ולהתחיל לחסוך:
- מטרות כלכליות לשנת 2023
- טיפים לקניה חכמה ובטוחה באינטרנט
- איך להתכונן להוצאה גדולה?
- החשמל מתייקר – מדריך לחיסכון בעלויות החשמל
- מדריך להוזלת קניות בסופר
- מצמצמים הוצאות ומשפרים את התזרים
המצב המאוזן
יש לפעמים תפיסה כזאת שתזרים מאוזן הוא בעצם התנהלות כלכלית נכונה כי אנחנו בסדר, ההוצאות בהתאם להכנסות. זה כמובן מצב טוב יותר מאשר החריגה והתזרים השלילי אבל תזרים מאוזן משאיר אותנו במקום קצת בעייתי. מספיק בלת”מ אחד קטן והוצאה בלתי מתוכננת שיגררו אותנו שוב לתזרים שלילי. מעבר לכך, תזרים מאוזן עדיין לא מביא אותנו לשלב הצמיחה הפיננסית והרווחה הכספית ושם אנחנו רוצים להיות לא?
התנהלות כלכלית חיובית
מצב בו ההכנסות יותר גבוהות מההוצאות, שזה מעולה, אבל לא תמיד קל להיות במשבצת הזאת. כמערכת שסייעה לעשרות לקוחות לעשות את זה, אפשר בהחלט להגיד שזה אפשרי. אפשר להיות בשליטה על הכסף, להבין לאן הוא הולך וכך להישאר בתזרים חיובי. כשיש לנו עודף הכנסות על הוצאות בסוף החודש, אפשר להתחיל לדבר על עקרונות פיננסיים נכונים וצמיחה.
הגענו לתזרים חיובי, מה עכשיו?
כדי להגדיל את החוסן הפיננסי שלנו ואת היכולות שלנו להתמודד עם שינויים כלכליים גדולים, כדאי להתחיל לבנות לעצמנו רשת ביטחון, כלומר מעין סכום שאנחנו שומרים בצד שישמש אותנו במקרי חירום. ההמלצה היא לשים בצד 3-6 “חודשי הוצאה”. מה זה אומר? נניח שאנחנו מוציאים בחודש 15,000 אלף שקל על הוצאות בסיס שהן הליבה של רמת החיים שלנו (שכירות/משכנתא, אוכל, גנים לילדים וכדומה) ושאנחנו רוצים לשים בצד 3 חודשי הוצאה אז נשים בצד 40-50 אלף שקל. זה אומר בעצם שיש לנו עכשיו יכולת לממן 3 חודשים של רמת החיים הבסיסית שלנו במקרה שאנחנו לא עובדים.
איפה כדאי לשמור את הכסף? זה תלוי בכם, אבל חשוב לזכור שהתפקיד של רשת הביטחון הזאת היא לשמש לנו כמעין בולם זעזועים במקרי חירום ולכן חשוב שהיא תהיה זמינה ונזילה, למשל כמו פיקדון עם נזילות גבוהה, קרן כספית או כל אפיק נזיל סולידי אחר.
יש לנו רשת ביטחון, איך ממשיכים?
אחרי שמילאנו את כרית הביטחון ושמנו אותה בצד אפשר להתחיל לדבר על להשקיע את הכסף. לגרום לו לעבוד ובתקווה לעשות עבורנו עוד כסף.
כאן אנחנו כבר צריכים לשאול את עצמנו מספר שאלות חשובות כמו מה המטרה של ההשקעה? האם זה כסף שאנחנו יכולים להשקיע לטווח קצר של שנה-שנתיים או טווח ארוך של כמה שנים טובות ומעלה? האם זה כסף שאנחנו יכולים לסכן אותו בתקווה שיצמח בצורה מהירה וחדה יותר או שאנחנו רוצים לבחור באפיקים עם רמת סיכון נמוכה גם אם זה אומר שגם פוטנציאל הצמיחה יהיה נמוך יותר?
התשובות לשאלות האלו יקבעו עבורנו איפה נשים את הכסף ואיך נשקיע אותו.
ברייזאפ ניתן לפתוח קופת גמל להשקעה שיכולה להתאים לרוב להשקעה לטווח ארוך יותר, או לקרן כספית שיכולה להיות פתרון לטווח הקצר וגם להתמודדות עם האינפלציה הגואה.
העיקר שנתחיל להפנות את התזרים החיובי לצמיחה וככה לייצר לנו רווחה פיננסית ושתעניק לנו שקט נפשי וביטחון כלכלי.
