הדברים הקטנים שקובעים את דירוג האשראי שלנו

בין אם אתם יודעים ובין אם לא, כבר מעל 7 שנים, המדינה אוספת עלינו מידע פיננסי רחב והמידע הזה כבר נמצא בשימוש ומרחף מעלינו בכל צומת משמעותי בחיים הכלכליים שלנו. מצד אחד, מדובר באחת הרפורמות הפיננסיות הכי משמעותיות שנעשו פה בישראל, מצד שני – השלכות הרפורמה עוד לא מורגשות בחיים עצמם אם כי הן מתחילות יותר ויותר לחלחל. בואו נוריד את כל הדבר הזה לקרקע.

מה זה אומר שיש מאגר נתוני אשראי?

הבנקים, חברות האשראי וחברות פיננסיות נוספות, מדווחות למאגר לאומי על ההיסטוריה הפיננסית שלנו, על ההתנהלות העכשוויות ומה קורה בחשבון הבנק הפרטי שלנו. במאגר הזה נשמר עלינו מידע על הפעילות הפיננסית שלנו ב-3 השנים האחרונות, המידע הזה משוקלל, עובר כל מיני מסננים ובסוף בסוף על בסיס המידע הזה אנחנו מקבלים דירוג, דירוג פיננסי.

ומה זה אומר בתכלס? שאם תרצו היום משכנתא / הלוואה או שירותים פיננסיים אחרים – הבנקים וחברות האשראי פונים למאגר כדי לקבל עליכן מידע ועל בסיס המידע הזה, הם מקבלים החלטות. דירוג גבוה אומר שאפשר לקבל הלוואה או משכנתא בתנאים טובים יותר. דירוג נמוך אומר שלא בטוח שהבנקים יסכימו להעניק הלוואה או שיתנו אותה בתנאים גבוהים יותר.

איזה מידע המאגר שומר? חזרה לנו למשל הוראת קבע מסוימת? נרשם. חרגנו מהמסגרת? נרשם. הלוואה שאנחנו חלילה בפיגור איתה? נרשם. הנקודה היא שגם הדברים התקינים נרשמים – שילמנו את ההלוואה בזמן? אנחנו בתזרים חיובי בחשבון ולא במינוס קבוע? גם הדברים האלו נרשמים. שימו לב שהמשקל של הדברים השליליים הוא תמיד חזק יותר. כלומר פעם אחת שלא שילמנו הלוואה בזמן תפגע בנו יותר מאשר 5 תשלומים שבוצעו במועד.

מה קובע את דירוג האשראי שלי?

אולי לפני שמתחילים, נגיד קודם מה לא קובע את הדירוג (לפחות לא באופן ישיר) וזה רמת ההכנסה. חשוב להבין ששני אנשים עם אותה הכנסה בחודש יכולים בהחלט לקבל דירוג אשראי שונה. קחו למשל מצד אחד אדם שמרוויח 20 אלף בחודש, חי על הלוואות ומנצל את מרבית מסגרת האשראי באופן קבוע, מצד שני אדם המרוויח 10 אלף בחודש, שאינו מנצל את המסגרת ושומר על התנהלות תקינה. מבחינת מודל הדירוג – האדם שמרוויח 10 אלף בחודש יהנה כנראה מציון גבוה יותר. כמו כן, דירוג האשראי לא יוכל כמובן להתייחס לנתונים כמו גיל, מקום מגורים, מגדר או לאום כדי לקבוע את הציון המיוחל.

אז מה כן קובע לנו את הדירוג עצמו?

ברשותכן וברשותכם, נדלג על הפרמטר (הקריטי) של היסטוריית תשלומים תקינה. לא כי זה לא חשוב אלא כי זה צריך להיות ברור לכולנו שאם לא שילמנו הלוואה בזמן, אם היה לנו צ׳ק שחזר או הוראת קבע שלא עברה כי לא היה מספיק כסף בחשבון – הדירוג שלנו יפגע בצורה משמעותית. הדבר הזה פועל גם בצד השני – כל תשלום
שעשינו תורם לאיסוף מידע חיובי שמשפר בתורו את הדירוג. עדיין, נכתוב כאן שוב – למידע השלילי יש השפעה גדולה יותר.

הנה עוד כמה פרמטרים ממש חשובים:

1. אל תהיו במינוס.
אם אנחנו חיים בשגרה של מינוס, זה כמובן נספר ומשוקלל בציון שלנו ומוריד אותו (ובנוסף אנחנו משלמים הרבה ריביות לבנקים כי מינוס זו הלוואה יקרה מאוד) ומכאן בין היתר החשיבות של השימוש ברייזאפ ולהיות על זה עם תזרים חיובי. שימו לב אם אנחנו במינוס ״נשלט״, כלומר מינוס יחסית קטן וכזה שלא מתנפח, אז אמנם ישנה פגיעה מסוימת בציון שלנו אבל היא כנראה לא תהיה דרמטית ואז נעבור לנקודה הבאה שהיא החשובה יותר.

2. אל תהיו קרובים לסוף המסגרת!
זה באמת קריטי. נרחיב רגע במשפט – המסגרת היא בעצם התקרה למינוס האפשרי שהבנק נותן לכם. יש לנו מסגרת של 20,000 שקל בחשבון? זה אומר שאנחנו יכולים להיות במינוס של עד 20,000 שקל בחשבון אבל (וזה אבל גדול!) אם נהיה קרובים ל-20,000 אז הדירוג שלנו יפגע מאוד. זה בעצם סימן לזה שלא רק שאנחנו במינוס, אנחנו מגיעים קרוב למקסימום המינוס האפשרי ובעיני המודל – זה סימן של התנהלות לא טובה ולא אחראית. יתרה מזאת, מה קורה אם אנחנו רגילים לחיות קרוב לתקרת המסגרת ואז מגיע איזה בלת״מ קטן כי תמיד יש כאלו? במקרה כזה אנחנו עלולים לחרוג מהמסגרת וזה כבר ירשם לנו עמוק בספרי הבנק ומועך לנו את הדירוג האשראי עוד יותר. אז הכלל הוא כזה – תנסו לשמור על תזרים חיובי. ואם שכחתם את כלל מספר 1 אז לפחות תנסו לא להגיע קרוב לסוף המסגרת.

3. אל תחזיקו הרבה חשבונות בנק.
הנה דוגמא, תום רשום כבעלים של 3 חשובות בנק. אחד משותף עם בת הזוג, אחד פרטי ועוד אחד שסתם רשום על שמו כי שכח לסגור מתישהו. המודל שקובע את דירוג האשראי יסמן את הנקודה הזאת כנקודה בעייתית וכזאת שדורשת שיפור. למה בעצם?

הדירוג הרי עובד על מודל סטטיסטי (סליחה על המילה) שמתחשב במספרים הגדולים. לפי הנתונים, אנשים שאיחרו או התקשו בפירעון ההתחייבויות שלהם, החזיקו מספר חשבונות בנק ומכאן המודל גוזר הנחה (קצת בעייתית) שמי שמחזיק במספר חשבונות בנק (למשל 3 ומעלה) יש לו סיכוי גדול יותר לכשל בהחזרת הלוואה
וכדומה.

למה זה ככה? המודל מניח שמי שפתח 4 חשבונות בנק עשה את זה כי בבנק אחד סגרו לו את ״הברז״, בבנק השני כבר לא הכי רוצים לתת לו הלוואה חדשה ולכן הוא פתח בבנק השלישי או הרביעי כדי לקבל הלוואה או מסגרת אשראי חדשה.

נכון שזה לא חייב להיות ככה. אולי, אותו אחד שמחזיק ב-3 חשבונות עושה את זה כי הוא יודע להתמקח עם כל בנק על התנאים הטובים ביותר ויכול להיות שסתם לאותה לקוחה יש 3 חשבונות בנק. הרי בסוף הבנק הוא ספק כמו כל ספק אחר שלנו (תקשורת/סלולר וכדומה) ואולי ככה אנחנו יכולים לעשות מו״מ טוב יותר? אפשר להתעצבן על המודל (וגם בצדק), אבל בסוף יש לו רציונל מסוים ויותר מזה – כל עוד לא ישנו את זה, אנחנו צריכים להכיר את הנקודות האפורות שלו. חשוב גם לציין שהנקודה הזאת מקבל יחסית משקל קטן והחזקה של 3 חשבונות בנק ומעלה לא אמורה להשפיע בצורה משמעותית על הדירוג.

4. תדאגו שיהיה לכם חשבון בנק עם ותק יפה
על אותו רציונל של הסעיף הקודם. ותק בחשבון הוא סממן חיובי עבור דירוג האשראי שמניח שאתם מנהלים תקשורת ארוכת טווח עם ספק הכסף שלכם ולכן אתם אנשים שיודעים להתנהל עם כסף ויודעים להחזיר הלוואות.

5. הדירוג לא לוקח בחשבון את הנכסים שלכם
קחו לדוגמא מישהו דמיוני שלקח הלוואה של 100 אלף כי הציעו לו ריבית נמוכה מאוד ובינתיים יש לו במקביל, בפיקדון בנקאי מיליון שקל (סתם דוגמא כן?) או שיש לו קרן השתלמות נזילה של חצי מיליון שקל. המודל רואה רק את צד ההתחייבויות ולא רואה צד הנכסים. אנחנו צריכים להבין שהדירוג רואה רק התנהלות של תזרים, תשלום התחייבויות והחזרי הלוואות.

איך יודעים איזה מידע אספו עלינו ומה בדיוק יש שם?

יש שתי דרכים עיקריות (ושונות)
1. כנסו לאתר Credit-Data של בנק ישראל. אחרי הרישום – אתם יכולים להוריד דוח שנקרא -ריכוז נתונים. חשוב להגיד, אין שם את הדירוג עצמו ולא תמצאו שם סוג של ציון. מה כן יש שם? את כל המידע הגולמי שאספו
עליכם ב-3 השנים האחרונות. אם יש הלוואה שלא שילמתם? זה אמור כמובן להופיע שם. אם יש צ׳ק שחזר כי לא היה מספיק כסף בחשבון באותו רגע? זה אמור להופיע שם. מומלץ מאוד להיכנס, להוריד אותו ולהשקיע
כמה דקות כדי לראות שהמידע שם מוכר לכם. אגב שימו לב שאתם יכולים על פי חוק להוריד את הדוח הזה אחת לשנה בחינם. דוח נוסף בכל שנה יעלה לכם כ-40 שקלים.

2. רוצים את הציון עצמו? היום יש שתי לשכות אשראי מרכזיות שמתחברות למאגר הרשמי, שואבות ממנו את המידע ואז משקללות אותו על פי מודל שלהן ונותנות לנו דירוג. מדובר ב-D&B שמריצה את אפליקציית קפטן קרדיט ו-BDI שהשירות שלה נקרא Personal-Check.

אנחנו ברייזאפ על זה ועוזרים לכן להיות בתזרים חיובי דבר שבתורו ישפר לכן את דירוג האשראי.